מבצר יחיעם

היסטוריית המבצר

מבצר יחיעם
גן לאומי מבצר יחיעם שרידי מבצר גדול ומרשים בתחומי קיבוץ יחיעם. מבצר יחיעם שוכן בחלקה המרכזי של שלוחת גת אשר, בין נחל געתון מצפון ונחל יחיעם מדרום.
שמה הערבי של המצודה ג'דין משמר את השם הצלבני מימי הביניים- ג'ודין, עם זאת כפי שקורה לא אחת בגלגולי שמות, ניתן לפרשו גם במשמעותו הערבית כמצודת הגיבורים – אנשי החייל.
בראשית המאה ה- 12 , זמן קצר אחרי כיבוש הארץ על ידי הצלבנים יסדו אדוניה החדשים של הארץ את נסיכות הגליל. הצלבנים שלא יכלו להרשות לעצמם לשבת ביישובי פרזות (ללא חומה) הקימו לאורכה ולרוחבה של הארץ שרשרת מצודות וחוות מבוצרות. לא רחוק מכאן בתחומי הכפר מעיליה נוסדה מצודה גדולה וחשובה וסביבה קמו מספר חוות חקלאיות מבוצרות, בניהן גם מצודת ג'ודין.
בחינת הנתונים הטבעיים של מבצר ג'ודין מעלה כמה וכמה יתרונות חשובים, בניהם: שליטה על דרך רוחב העולה ממישור חוף הגליל המערבי אל לב הגליל, קרבה למקורות מים ושטחים חקלאיים המצויים בשפע בערוץ נחל געתון והגנה טבעית בשל ערוצו העמוק והמצוקי של נחל יחיעם, החותר מדרום למבצר יחיעם
בראשית המאה ה-13 הועברה החווה המבוצרת לידי המסדר הצלבני הטבטוני. אבירי מסדר זה שהיו ממוצא גרמני נאלצו לעזוב את עכו עקב מאבקים פנים צלבניים וליצור לעצמם מרכז חלופי במבצר מונפורט, השוכן בגדתו הדרומית של נחל כזיב. תחת שלטונם של הטבטונים הורחבו וחוזקו גם ביצורי ג'ודין והחווה החקלאית הפכה למבצר של ממש.
בשנת 1265 עלו על ג'דין כוחותיו של הסולטאן הממלוכי בייברס, כבשו את המקום והרסו אותו. הממלוכים, שהביאו לקיצה של ממלכת הצלבנים, לא מצאו לנכון לבצר ולהשתמש במבצר יחיעם החרב וכך גם העות'מנים, שכבשו את הארץ מידיהם בשנת 1516.
רק במאה ה- 18 עם היחלשותה של האימפריה העות'מנית ועליית כוחם של תקיפים מקומיים, חודשה האחיזה במבצר יחיעם. שיח' מקומי בשם מאהד אל חוסיין הפך את המקום לנחלתו.
בשנת 1738 כבש את מבצר יחיעם שליט הגליל, הבדווי ד'הר אל עומר. שליט זה הגדיל לעשות מקודמיו ובחוכמתו הרבה ביסס שלטון ארוך ימים ואף פעל רבות לפיתוח ולהשלטת סדר וביטחון בתחומי שלטונו. בימיו נוסדו מחדש ערים כטבריה, חיפה ועכו ונפרסה רשת של מצודות ברחבי הגליל בניהם גם מצודת ג'דין. עיקר הבניה, הנראית כיום לעיין במבצר מיוחסת לימיו של ד'אהר אל עומר, אם כי פה ושם ניכרים עדיין סימני הבניה הצלבנית.